למרות התחזיות והפצרות ההורים הגעתי היום לניווט במאגרי מנשה. שטח חולי עם טופוגרפיה מאוד עדינה וסבכים לא עדינים בכלל. יצאתי לניווט דקה לפני רץ אחר מהמועדון וכיוון שלפי תוכנית האימונים של שנינו היום היינו אמורים לרוץ "80 דקות קל עד בינוני בנוף משתנה" רצנו ביחד. הניווט הלך רע מאוד, הרבה ברבורים ועצירות בגלל חוסר דיוק שלנו (המנווטים) בקריאת הטופוגרפיה והסבכים וזיהויים במפה (ובגלל תחנה או שתיים מוחבאות…) אבל ניווט מבורבר הוא לא הסיפור המעניין.
בתחילת הניווט נראה היה שמזג האוויר דווקא מאיר לי פנים, יחסית קר (חד ספרתי) אבל היה נראה שאם ארוץ עם חולצה טרמית וטייצ עבה הכל יהיה בסדר. הבעיות התחילו בתחנה השנייה, חוץ מהבירבור התחיל לרדת גם גשם מטורף שכלל בין השאר ברד (או במילים אחרות - גושי קרח מקפיאים שנופלים עליך מהשמיים וההרגשה היא שבנוסף לקור אתה חוטף מטחי אבנים קפואות בפנים). בהתחלה לא האמנתי ושכנעתי את עצמי שכנראה זה פשוט גשם חזק, התחלתי להאמין לאחר שהברד נפסק לחצי שעה, יצאה שמש ואז הוא חזר לסבב שני של "להקפיא לנווט המסכן את הצורה". היה כייף! לקראת סיום הניווט חתכתי לזינוק ואחרי 5 דקות של עמידה בנעליים (ושאר הבגדים) רטובות לחלוטין יצאתי לאימון נבחרת שכלל 6 תחנות על מפה עם קווי גובה בלבד. יש לציין שבשלב ההוא כבר הייתי במחצית הדרך להפוך לאיש שלג. האימון היה מצוין למרות ברבור קטן (שנבע מחוסר דיוק וחוסר קודים בתחנות, בין תחנות 1 ו-2 הייתה ממוקמת תחנה 4 וכשהגעתי אליה חשבתי שאני בתחנה 2 ולקח לי זמן להבין את הטעות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה