28.11 טקס הדלקת המשואה

תחרות ליגה מספר שלוש יוצאת לדרך והתפריט להיום - משואה.

השטח של מפת משואה הוא חלק מפארק בריטניה ומתאפיין בהרבה מאוד גדרות אבן, חורבות, וטופוגרפיה גסה.

לתחרות הגעתי כשאני מרגיש שהכנתי את עצמי גופנית ומנטאלית בצורה טובה, אך עם זאת, עייף מעט מהאימון אתמול. בכל מקרה, ניגשתי לזינוק וכשיצאתי ראיתי שהלג הראשון הוא הלג הכי ארוך במסלול, הדבר די הפתיע אותי (הפתיע לטובה, ממש מגניב שהלג הראשון הא הקשה ביותר) ולא הספקתי לתכנן את כולו לפני שהתחלתי לרוץ בו. כמובן שהדבר גרם לטעויות וטעיתי בשלוחה עליה ניצבה התחנה (רצתי אל השלוחה הצפונית יותר). אחרי שהבנתי את הטעות "חישבתי מסלול מחדש" אל התחנה. כשהגעתי אליה ראיתי את הרץ (מאותה הקטגוריה כמוני) שיצא לפני ולחלק מהתחנות הבאות ניווטנו במקביל ותוך לקיחת עזרה אחד מהשני (לא מתן עזרה, לקיחה. אני רואה את התחנה והוא מגיע לפני בריצה או להפך). בדרך לתחנה 2 התחלתי להרגיש כאבים בקרסול שמאל (הבריאה לשעבר) והבנתי שכנראה סובבתי אותה קודם. בין תחנה 11 ל-12 (היו 17 תחנות ב-5.7 קילומטרים עם 200 מטרים טיפוס) נפרדו דרכינו והוא הגיע לסיום דקה לפני (בזמן הכללי הגעתי 3 דקות לפניו).

בפעם הראשונה השנה הגעתי ראשון בתחרות ליגה. ההרגשה הייתה מצוינת (היא עדיין מצוינת…).

אחרי השחרור הראשון (שכלל עזרה למשפחה במסלול העממי שהצליחה לצאת לחלוטין מהמפה תוך כדי הצפנה דרומה) ותחקור עם איתי (מאמן הנבחרת שתכנן את המסלולים) יצאתי לשחרור שני ושיחה מעניינת עם אלכסיי (מאמן הניווט שלי) על ניווט וריצה. היה מאוד מעניין!

27.11 אימון אוסטרי בשטח ישראלי שמיפה ממפה צ'כי

לפני מספר ימים הגיעה לארץ וולפגאנג פוטש, מאמן נבחרת אוסטריה לשעבר והיום הוא העביר לנו אימון (לנו ולנבחרת הבוגרת).

וולפגאנג פוטש בכבודו ובעצמו

אחרי חימום ושיחה איתו יצאנו לניווט בהפרשים של 2 דקות אחד מהשני. הניווט הלך לי (ויש לציין שלרוב חברי הנבחרת, גם הצעירה וגם הבוגרת) רע מאוד. הרבה טעויות מצפן, חוסר ריכוז, קושי גופני (היה פער של מעל חצי שעה מהחימום ועד לזינוק בגלל השיחה עם וולפגאנג) וסיבוב כפול של הקרסול. בגלל הקרסול והקושי הגופני החלטתי לחתוך לסיום בלי לסיים את המסלול במלואו (מזכיר, מחר תחרות ליגה חשובה).

אומנם ביצעתי במסלול הרבה טעויות אבל הדבר נותן רצון מוגבר להצליח מחר ונקודות חשובות לחדד ולתחקר לקראת מחר.

דרך אגב, המסלול לא שלי...

14.11.16 אליפות הנוער

אתמול והיום הייתי במחנה אימונים מועדוני בדגש עבודת מצפן. היה מאוד כיף ומאתגר - מסלול שלם עם שימוש באזימוטים בלבד ואז איסוף תחנות בחושך בלי פנסים במעבה יער שימשית… עובדים גם על הצד המנטאלי…

כחלק מהמחנה השתתפנו באליפות הנוער באירגון מועדון גליל ביום שבת (היום השני של המחנה) אחרי ניווט חימום שרצנו בתל גובל. בניווט ביצעתי מספר טעויות גדולות שנבעו מלחץ ומהעובדה שבאמצע הניווט נכנס לי ענף לעין ויצא עם חלקה… לפחות השארתי מזכרת. אפשר גם לומר שלקחתי את הניווט עמוק ללב (ללב העין לפחות…). בכל מקרה, היה כיף מאוד ועלו בניווט נקודות מרכזיות מהן ניתן ללמוד הרבה לקראת הניווטים הבאים. אפילו זכיתי בגביע נחמד של מקום שני!

16.11 עשיתי לעצמי בית ספר...

ניווט בתי ספר ראשון!!!! פעם ראשונה במסלול החדש של כיתות י-יב!!!! פעם ראשונה במחוז דרום!!!!

בהחלט אדיר!

אזור הכינוס

כבר לפני מספר שבועות החלו הדיבורים על הניווט. ספקולציות מי ינצח ובכמה זמן, דיבורים על מדליות, כל הכיף.

הגעתי מרוכז ומחודד לזינוק (למרות שהתחלתי את החימום מוקדם מידי) ולתחנות הראשונות הגעתי מצוין ומהר, הטעות שלי הגיעה בתחנה 4 (היו 17 תחנות ב-2.2 קילומטרים של ניווט ספרינט במכון ווינגיט). הטעות, אם תהיתם, לא התבצעה בגלל בחירת ציר קשה במיוחד, לג ארוך או נפילה של השמים. הטעות קרתה בגלל התרגשות שהובילה ללחץ.

הגעתי אל אזור התחנה ובגלל הריצה המהירה מידי לא קראתי טוב את המפה ובמקום להמשיך לאורך קיר הבניין התחלתי לחפש באזור. כמוני, היו עוד הרבה ילדים, דבר שבלבל אותי מאוד. יצאתי חזרתי, רצתי, קפצתי ובסופו של דבר אכן הגעתי אל התחנה, אבל באיחור קל של כמה דקות…

שאר הניווט הלך לי מצוין (למעט טעויות קטנות של תחנות מוחבאות…). בסופו של דבר הגעתי אל הקצה הלא נכון של העשיריה הפותחת בתוצאות…

הייתי מאוד מאוכזב ועצבני אבל למדתי הרבה (אני אומר שלמדתי הרבה בדיעבד, בשטח הייתי רק עצבני ומאוכזב…).

בניווט בתי הספר הבא אתקן.

תחרות ליגה - עדי (7.11.15)

היום התקיימה תחרות הליגה השנייה - עדי. לתחרות היום הגעתי חלקית, כלומר, בגוף הגעתי, את המצפן הבאתי ואפילו לבשתי את חליפת הניווט החגיגית, אבל בראש לא הגעתי - כנראה ששכחתי אותו בהסעה...

במחשבה לאחור - אני לא מופתע, בהסעה דיברתי עם חברים ואת החימום ביצעתי זמן רב מידי לפני הזינוק תוך כדי דיבורים עם חבר. לא הייתי מרוכז ולא נכנסתי לראש של ניווט מדויק ומרוכז.

בכל מקרה, הגעתי לזינוק, שם, במקום להתרכז בניווט, להירגע ולהתכונן הכנה מנטלית אחרונה, הייתי עסוק במזניק ובשאלה האם יספיקו לעטוף את המפה שלי בניילון. ההתחלה, למרות ההכנה הלא טובה, בישרה טובות. ריצה חלקה אל תחנה 1 ואולם, אחריה לא תכננתי מה אעשה, יצאתי בלי תוכנית לתחנה השנייה - והתברברתי לחלוטין . הבירבור הראשוני שלי הוביל ללחץ וממנו לבירבור נוסף - מעגל הקסמים… בסופו של דבר, כמובן שהגעתי לתחנה, אך מעגל הקסמים חזר בעוד 2 תחנות ורק בלג הארוך שבין תחנות 7 ו-8 (בסך הכל היו 15 תחנות בחמישה קילומטרים) הצלחתי "להיכנס" לראש של ניווט ולנווט כמו שאני יודע וצריך. בסיום התחרות הגעתי למקום הרביעי (והמכובד) אבל הרגשתי תחושה של אכזבה. לא הצלחתי להגיע לידי ביטוי ולהראות את מה שאני באמת יודע ובכל זאת, תחרות ליגה. 

מהניווט היום יש הרבה מה ללמוד לתחרות הבאה (בעיקר בהקשר מנטלי) אבל השנה רק התחילה ונותרו עוד 9 תחרויות בהמשך - אני בטוח שהתחרות הבאה תהיה טובה יותר.