היום התקיימה תחרות השליחים, התחרות האחרונה והנועלת של גביע רואוס. אני ויקיר צוותנו ע"י המארגנים להיות ביחד בשליחים כיוון שהגענו מאותו המועדון (ואותה הארץ...) וכיוון שיקיר לא יכול לרוץ בקטגוריית הגיל שלי (עד גיל 16) רצתי אני בשלו (קטגורית העילית - פתוחה לכל הגילאים). לא היו לי צפיות מיוחדות, אחרי הכל התחרינו בקטגוריית העילית, אבל עם זאת ידעתי שארוץ בכל הכוח כרגיל כאילו זו תחרות רגילה.
מספר הקבוצה של יקיר ושלי היה 36 וזו המפה של הלג הראשון אותו רצתי. 36.1 |
אני פתחתי את הריצה ויקיר נעל אותה. בלג הראשון עשיתי הרבה טעויות. היער מלא נווטים (זינוק המוני) ותחנות רבות הנראות מרחוק ולא הצלחתי לייצר לעצמי עוגנים טובים להיאחז בהם על המפה למרות שהיער היה נהדר, פתוח ונוח מאוד לריצה מהירה. היו לי גם מספר טעויות הצפנה וקריאה לא נכונה של הטופוגרפיה על המפה. בלג השלישי (אני רצתי את הראשון והשלישי ויקיר את השני והרביעי) כבר הצלחתי יותר. הבנתי מעט טוב יותר את השטח והמפה והצלחתי לייצר לעצמי עוגנים טובים ולקרוא נכון את הטופוגרפיה (רק אציין שהיער שבו התקיימה תחרות השליחים היה שונה מאוד בכל המובנים מהאזור בו התקיימו התחרויות ביומיים האחרונים, מסוגי הצמחייה ועד לטופוגרפיה).
מפת מסלול מספר 3 |
התוצאה עדיין לא הייתה טובה מספיק ועדיין טעיתי מספר פעמים יחסית גדול בניווט אבל ניכר שיפור גדול לעומת הלג הראשון. בסיום התחרות דורגנו במקום השביעי. לא ציפינו למיקום גבוה יותר ובעיקר השתדלתי להנות מהתחרות האחרונה ומהריצה האחרונה ביערות בולגריה (לזמן הקרוב לפחות...) ובתחרות הזו.
בסיום התחרות נערך טקס שבו חולקו מדליות על ניווט הלילה (ספרינט) שנערך אתמול בערב ועל ניווט השליחים וכמובן שבטקס גם ננעלה התחרות הכללית והאירוע כולו. ידענו שאף אחד מאיתנו לא התברג אל אחד משלושת המקומות הראשונים באף אחת מהתחרויות שנערכו (בריצה למרחק בינוני שהתקיימה ביום השני הגעתי למקום השני אבל כיוון שהיא שוקללה עם הריצה ביום הקודם יצא שהגעתי למקום הרביעי) ולא ציפינו לכלום. לכן, בזמן קריאת השמות למדליות הופתעתי מאוד לשמוע "amirr zurr from Israelska" (ככה בערך זה נשמע בבולגרית...).
הסתבר שלמרות העובדה שהגעתי למקום החמישי בניווט אתמול בערב, שניים מאלו שהגיעו לפני חברים במועדון של העיר והם התאמנו על מפת הניווט מספר רב של פעמים. הם הצהירו על הדבר (וכאן יש צורך לציין אותן על הגינותם) ולכן נשללו התוצאות שלהם. את כל זאת הבנו כאשר הלכנו בסוף הטקס לשאול במזכירות האירוע אם לא נפלה טעות וצריך להחזיר את המדליה... כמובן ששמחתי מאוד. אומנם לא ניווטתי בצורה הטובה ביותר שלי אבל בכל זאת הצלחתי להתברג אל השלישיה הזוכה. ההרגשה נהדרת!
תודה ממש ממש גדולה ליקיר שנסע איתי לתחרות והיה איתי בכל שלב ושלב שלה ושל הנסיעה בכלל.
תודה גם לאלכסיי שמצא את התחרות וכיוון אליה את הנסיעה.
כמובן שתודה גם לעדי שהביא אותי בכושר הכי טוב האפשרי (ללא הפציעה בקרסול) אל הנסיעה והתחרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה