הערב התקיימה תחרות הספרינט בפארק שליד האכסניה שלי ושל יקיר. הציפייה שלי לקראת הניווט הייתה להתברג אל שלושת המקומות הראשונים. בפועל פתחתי את הניווט ברגל שמאל עם טעות הצפנה מיד בקבלת המפה ובהמשך קינחתי במספר טעויות שנבעו ממספר גורמים: א.חשוך, פנס הראש שלי לא נועד לניווטי לילה (אני חושב גם שהוא הרגיש מבוכה רבה מאוד ליד ה-"פנסים בגודל של זרקור של אצטדיון כדורגל" של שאר המתחרים) ובזמן הניווט שדה הראייה שלי היה קטן מאוד, הייתי צריך להגיע קרוב מאוד אל התחנה כדי שאוכל לראות אותה והמפה שהייתה מנוילנת סנוורה אותי כשקראתי אותה. ב.הסימנים שעל המפה היו קטנים מידי ולא תקניים כך שהיה קשה מאוד לקרוא אותם תוך כדי הריצה, בחושך, עם שדה ראיה נמוך ועם פנס שמסנוור ולא מותאם לניווטי לילה. ג. פזיזות וחיפזון בקבלת ההחלטות שלי שנבעו בעיקר מכיוון שחשבתי יותר על התוצאה מאשר על הדרך שלי להשיג אותה וניסיתי לרוץ מהר יותר מיכולת הניווט שלי והיכולת שלי לקרוא את המפה ואת הסביבה שלי.
בסופו של דבר, למרות שלא השגתי את מה שרציתי והתבאסתי בטירוף הניווט היום היה שיעור מעולה לעתיד. בניווטים הבאים אשתפר ואחשוב על הדרך שלי להשגת מטרה ולא על התהילה שבהשגה שלה.
פארק בעיר Rousse בו יקיר ואני רצנו את אחת מריצות הערב היומיות
מחר בבוקר תתקיים התחרות האחרונה בבולגריה, ניווט שליחים זוגות - 4 קטעי ניווט, כל שליח עושה שניים. את הראשון והשלישי או את השני והרביעי. כיוון שבן הזוג שלי לשליחים הוא יקיר נרוץ מחר בקטגורית העילית שהיא פתוחה לכל הגילאים. העובדה הזו אומרת שני דברים, קודם כל כנראה שניקח את התחרות בצורה רגועה ולא ננסה לנצח בכל הכוח, דבר שמעט מבאס אותי... ודבר שני (וטוב) הוא שארוץ בקטגורית העילית על מפה ומסלול של קטגורית העילית נגד רצי עילית אחרים. אתגר זה דבר נהדר (פלוס, אני אוכל להגיד שרצתי בקטגורית העילית בתחרות דירוג עולמי בחו"ל...).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה