יום שלישי, 8 במרץ 2016

ריצת ערב שבת 6.11.15

מחר תחרות חשובה - מחזור ליגה שני בעדי ולכן, לפי תוכנית הכושר הייתי צריך לצאת היום לריצה קלה ולא ארוכה. דיברתי עם מאמן הניווט שלי, אלכסיי מרצ'נקו שהציע לי לצאת במקום לריצה רגילה, לניווט. עם כבר לרוץ לפני תחרות ניווט - אז גם לנווט (!).


באמת, יצאתי לניווט ביער אילנות. ניווט קל ורגוע מתחת לזרזיפי גשם. בזמן הניווט החלו להתנגן ביער שירי שבת (כנראה בית הקפה שביער השמיע אותם). לא בעוצמה חזקה מידי, אבל כזו ששמעו גם בקצה הצפוני (בית הקפה נמצא בדרומי)... השילוב של ריצה קלה תוך כדי ניווט מתחת לטפטוף גשם עדין עם מוזיקה שקטה ורגועה (לעומת הקריוקי עם הזמרים המפוקפקים ששמעתי בזמן הריצה בבית יצחק אתמול) וחריקות של RZR וריינג'רים (טוב, בעצם הם טיפה הפריעו - אבל לא יותר מידי…) היה מרגיע ונעים מאוד. חזרתי לאוטו ספוג במים אבל עם הרגשה מצויינת. הכנה טובה לקראת מחר.

תצלומים מתוך היער
(בחלקו הוא יער ובחלקו האחר גן בוטני גדול ומכון גמילה מסמים) 

מחנה אימונים ראשון (מנחשונים לחורשים) - נבחרת 30-31.10.16




מחנה האימונים הראשון של הנבחרת.

המחנה התחיל בתחרות מקומית ביער נחשונים - מסלול בינוני בלי שבילים ובלי קווי מתח. הריצה הייתה בסדר גמור ובסיומה נסענו מנחשונים לתל חדיד לאימון מסדרון מסביב לתל. באימון הגענו למספר מקומות שהיו מוכרים לי מתחרות הליגה שהתקיימה באזור. ההרגשה של לרוץ על מפה בה רואים רק מסדרון צר של פריטים ואז פתאום להיתקל במקום מוכר מתחרות אחרת היא הרגשה מצוינת. אתה מרגיש מחובר מאוד לשטח.
אימון מסדרון בתל חדיד
האימון הלך בצורה טובה ובסופו נסענו לבור מים שליד הישוב גימזו לארוחת צהריים, רחיצה, התרעננות ושתיית קפה בנקודת תצפית ממש יפה שצופה על מודיעין מצד אחד ועל גוש דן מצד שני (ואפשר היה גם לראות ממנה את ירושלים!!!) כמו שאומרים - ביום יפה אפשר לראות את השלג על החרמון (או את הדגים באילת - לבחירת הקורא…).

אחרי הרחיצה בבור הלכנו לאימון על מפת גימזו. האימון אופיין במנסרות שהופיעו רק על חלק מהתחנות ובתחנות רבות ומרחקים קצרים. מכיוון שזינקנו בהפרשים של דקה אחד מהשני "תפסנו" זה את זה ונוצרו מעיין "קבוצות ריצה" בהן נוצרת מיני תחרות בין הרצים. כל אחד מנסה להוביל על פני השניים האחרים ולהגיע לפניהם אל הנקודה הבאה. היה אימון מצוין וכייפי מאוד. ריצה מהירה, תחרותיות ושטח יפה (גם אם מעט קוצני). בסיום האימון - למקלחת ולמשחק כדורסל סוער (ובניהם אוכל, שכחתי לציין…).

אימון על מפת גימזו

כמו שכתבתי - משחק כדורסל סוער בבין שמן
הקורא מתבקש לזהות את הרכז...


בבוקר היום השני קמנו ל"אליפות המרחק הקצר" בחורשים שארגן מועדון השרון. בחימום ההרגשה טובה אבל כבר מורגשת עייפות מאתמול. במוקדמות הניווט הלך טוב למעט 2 טעויות אבל היה קשה לרוץ בשטח המסולע ואילו בגמר ביצעתי 2 טעויות גדולות יחסית. שוב, לחץ והתרגשות עושים את שלהם… בסיום הניווט שיחת נבחרת והביתה. אמנם הניווט היום לא היה טוב מספיק לטעמי אבל חוץ מזה המחנה היה מצוין (גם התנסות באי הצלחה היא חשובה).
אני כבר מחכה למחנה הבא.

חורשים - מסלול הגמר


חורשים - שלב המוקדמות

המחנה, כפי שקראתם היה בדגש ניווט עדין ומדויק. אימון מסדרון ואימון עם הרבה תחנות (שבחלקן אין מנסרה) ומרחקים קצרים בין תחנות.
ניווט עדין הוא חלק גדול מאוד בניווט. אם אפשר "לחלק" את הלג לשניים, ניתן לומר שהחלק הראשון של הלג, הניווט הגס אל אזור התחנה הוא 80% מהלג והניווט העדין אל התחנה מנקודת התקיפה הוא רק 20% מתוכו. אם כי, הניווט הגס לוקח 20% מן המאמץ ואילו הניווט העדין לוקח 80%...
הניווט העדין הוא חלק מרכזי מאוד בניווט, גם מהבחינה המנטאלית וגם מהבחינה המקצועית. מהבחינה הטכנית והמקצועית הוא קובע האם תגיע אל התחנה או רק תהיה קרוב מאוד אליה, אפילו מטרים ספורים ממנה, אך לא תנקב אותה. מהבחינה המנטאלית החלק העדין בניווט קובע את ההבדלים בין ההרגשה של מציאת התחנה בצורה מדויקת, מהירה ויעילה לבין הרגשת ההחמצה והפיספוס של מציאת התחנה מטרים ליד המקום בו עמדת לפני רגע ולא מצאת את התחנה כי לא דייקת בניווט העדין. הרגשה שתשפיע מאוד על הביצועים בלגים הבאים.

לצורך אימון שריר ה"ניווט עדין ומדויק" יש מספר "תרגילים". במחנה האימונים ביצענו 2 מהם. הראשון, אימוני מסדרון. אימון אשר דורשים ריכוז מתמיד, שמירה טובה על כיוונים והפשטת וקריאת מפה. השני, אימון עם הרבה תחנות ומרחקים קצרים. באימון מסוג זה, מגדילים למעשה את החלק של הניווט העדין על פני הניווט הגס וכידוע, הדרך הכי טובה להתאמן על דבר מסוים היא לעשות אותו.

3 - 2 - 1 ליגה!!! 17/10/15

היום התקיימה תחרות הליגה הראשונה לעונה הקרובה (2015 - 2016) בתל חדיד. בימים האחרונים הייתי בהתרגשות רבה ובבוקר התחרות הרגשתי לחוץ במיוחד. יש לי הרבה צפיות מעצמי והתחרות הייתה המבחן הראשון.
לפני הזינוק ביצעתי את החימום הרגיל - ריצה קלה וקצרה עם מתגברות וחימום סטטי, שתיתי כמה כוסות מים ומבחינה פיזית הייתי מוכן לחלוטין. בצד המנטאלי, לעומת זאת, היו קצת יותר בעיות. התרגשתי מאוד והייתי לחוץ.
משפך זינוק - clear, check, start (!!!) ויצאתי לדרך. בסיום הניווט, עם תוצאה טובה אבל פחות מזו שכיוונתי אליה דורגתי במקום השני.
אמנם הניווט לא הלך בצורה חלקה וטובה כמו שציפיתי אבל עלו ממנו נקודות רבות לשיפור ובניווט הליגה הבא איישם אותן.

נ.ב.

בסיום התחרות התקיים טקס חלוקת פרסים (הניווט היה אירוע לזכר הראל מרמלשטיין ז"ל). המקום הראשון קיבל חולצה מנדפת והמקום השני קיבל פנס ראש. אולי כיוונתי למקום השני בכוונה... לא מגיב...


בסוף הניווט נפגשנו, הנבחרת, לשיחה על העונה הקרובה והיכרות עם אביחי מאמן הכושר

נבחרת מכמורת 3/10/15

היום התקיימה תחרות בדגש מרחק בינוני שארגן המועדון במכמורת.
הגענו (המארגנים…) מוקדם אל הכינוס לאחר שאתמול הניחו חברי מועדון אחרים את התחנות במקומן ומיקמנו את הכינוס בנקודה מהיפות באזור (ממש על צוק שצופה אל הים, אל נקודה 100 ואל ספרינט הסיום).
הבעיה עם הנקודה שהיא בהחלט הייתה יפה מאוד אבל רק בתנאי שהסתכלת רחוק… האזור הקרוב היה מלוכלך מאוד (למרות שבעלי החניון הקרוב לוקחים מספיק כסף בכניסה אליו) ונאלצנו לנקות אותו זמן רב יחסית.
התחרות עצמה הייתה טובה. שטח כייפי ומעט מאוד טעויות, מסלול טריקי ופרפר עם הרבה כנפיים. 
עם זאת, החלק העיקרי מבחינתי בתחרות התרחש דווקא לאחר סיום הריצה עצמה...


בסוף הריצה בזמן הסדרת הנשימה ניגש אלי איתי מנור והציג עצמו - מאמן נבחרת הנוער. הוא שאל אם ארצה להיות חלק מהנבחרת. לא חשבתי יותר מידי… ההרגשה מצוינת!
לאחר מכן ירדתי עם שאר חברי הנבחרת לים ושם איתי עשה לנו שיחת פתיחת שנה. קצת הודעות, ציפיות, דרישות, מחיאות כפיים למצטרפים (עיין ערך – אני) וכו'.


יאללה נבחרת!

יום חמישי, 18 בפברואר 2016

שליחים והביתה 21.9.15


היום התקיימה תחרות השליחים, התחרות האחרונה והנועלת של גביע רואוס. אני ויקיר צוותנו ע"י המארגנים להיות ביחד בשליחים כיוון שהגענו מאותו המועדון (ואותה הארץ...) וכיוון שיקיר לא יכול לרוץ בקטגוריית הגיל שלי (עד גיל 16) רצתי אני בשלו (קטגורית העילית - פתוחה לכל הגילאים). לא היו לי צפיות מיוחדות, אחרי הכל התחרינו בקטגוריית העילית, אבל עם זאת ידעתי שארוץ בכל הכוח כרגיל כאילו זו תחרות רגילה.
מספר הקבוצה של יקיר ושלי היה 36 וזו המפה של הלג הראשון אותו רצתי. 36.1

אני פתחתי את הריצה ויקיר נעל אותה. בלג הראשון עשיתי הרבה טעויות. היער מלא נווטים (זינוק המוני) ותחנות רבות הנראות מרחוק ולא הצלחתי לייצר לעצמי עוגנים טובים להיאחז בהם על המפה למרות שהיער היה נהדר, פתוח ונוח מאוד לריצה מהירה. היו לי גם מספר טעויות הצפנה וקריאה לא נכונה של הטופוגרפיה על המפה. בלג השלישי (אני רצתי את הראשון והשלישי ויקיר את השני והרביעי) כבר הצלחתי יותר. הבנתי מעט טוב יותר את השטח והמפה והצלחתי לייצר לעצמי עוגנים טובים ולקרוא נכון את הטופוגרפיה (רק אציין שהיער שבו התקיימה תחרות השליחים היה שונה מאוד בכל המובנים מהאזור בו התקיימו התחרויות ביומיים האחרונים, מסוגי הצמחייה ועד לטופוגרפיה).
מפת מסלול מספר 3

התוצאה עדיין לא הייתה טובה מספיק ועדיין טעיתי מספר פעמים יחסית גדול בניווט אבל ניכר שיפור גדול לעומת הלג הראשון. בסיום התחרות דורגנו במקום השביעי. לא ציפינו למיקום גבוה יותר ובעיקר השתדלתי להנות מהתחרות האחרונה ומהריצה האחרונה ביערות בולגריה (לזמן הקרוב לפחות...) ובתחרות הזו.


בסיום התחרות נערך טקס שבו חולקו מדליות על ניווט הלילה (ספרינט) שנערך אתמול בערב ועל ניווט השליחים וכמובן שבטקס גם ננעלה התחרות הכללית והאירוע כולו. ידענו שאף אחד מאיתנו לא התברג אל אחד משלושת המקומות הראשונים באף אחת מהתחרויות שנערכו (בריצה למרחק בינוני שהתקיימה ביום השני הגעתי למקום השני אבל כיוון שהיא שוקללה עם הריצה ביום הקודם יצא שהגעתי למקום הרביעי) ולא ציפינו לכלום. לכן, בזמן קריאת השמות למדליות הופתעתי מאוד לשמוע "amirr zurr from Israelska" (ככה בערך זה נשמע בבולגרית...).
הסתבר שלמרות העובדה שהגעתי למקום החמישי בניווט אתמול בערב, שניים מאלו שהגיעו לפני חברים במועדון של העיר והם התאמנו על מפת הניווט מספר רב של פעמים. הם הצהירו על הדבר (וכאן יש צורך לציין אותן על הגינותם) ולכן נשללו התוצאות שלהם. את כל זאת הבנו כאשר הלכנו בסוף הטקס לשאול במזכירות האירוע אם לא נפלה טעות וצריך להחזיר את המדליה... כמובן ששמחתי מאוד. אומנם לא ניווטתי בצורה הטובה ביותר שלי אבל בכל זאת הצלחתי להתברג אל השלישיה הזוכה. ההרגשה נהדרת!


תודה ממש ממש גדולה ליקיר שנסע איתי לתחרות והיה איתי בכל שלב ושלב שלה ושל הנסיעה בכלל.
תודה גם לאלכסיי שמצא את התחרות וכיוון אליה את הנסיעה.
כמובן שתודה גם לעדי שהביא אותי בכושר הכי טוב האפשרי (ללא הפציעה בקרסול) אל הנסיעה והתחרות.

ספרינט ערב 20.9.15

הערב התקיימה תחרות הספרינט בפארק שליד האכסניה שלי ושל יקיר. הציפייה שלי לקראת הניווט הייתה להתברג אל שלושת המקומות הראשונים. בפועל פתחתי את הניווט ברגל שמאל עם טעות הצפנה מיד בקבלת המפה ובהמשך קינחתי במספר טעויות שנבעו ממספר גורמים: א.חשוך, פנס הראש שלי לא נועד לניווטי לילה (אני חושב גם שהוא הרגיש מבוכה רבה מאוד ליד ה-"פנסים בגודל של זרקור של אצטדיון כדורגל" של שאר המתחרים)  ובזמן הניווט שדה הראייה שלי היה קטן מאוד, הייתי צריך להגיע קרוב מאוד אל התחנה כדי שאוכל לראות אותה והמפה שהייתה מנוילנת סנוורה אותי כשקראתי אותה. ב.הסימנים שעל המפה היו קטנים מידי ולא תקניים כך שהיה קשה מאוד לקרוא אותם תוך כדי הריצה, בחושך, עם שדה ראיה נמוך ועם פנס שמסנוור ולא מותאם לניווטי לילה. ג. פזיזות וחיפזון בקבלת ההחלטות שלי שנבעו בעיקר מכיוון שחשבתי יותר על התוצאה מאשר על הדרך שלי להשיג אותה וניסיתי לרוץ מהר יותר מיכולת הניווט שלי והיכולת שלי לקרוא את המפה ואת הסביבה שלי.


בסופו של דבר, למרות שלא השגתי את מה שרציתי והתבאסתי בטירוף הניווט היום היה שיעור מעולה לעתיד. בניווטים הבאים אשתפר ואחשוב על הדרך שלי להשגת מטרה ולא על התהילה שבהשגה שלה.                                    

פארק בעיר Rousse בו יקיר ואני רצנו את אחת מריצות הערב היומיות
מחר בבוקר תתקיים התחרות האחרונה בבולגריה, ניווט שליחים זוגות - 4 קטעי ניווט, כל שליח עושה שניים. את הראשון והשלישי או את השני והרביעי. כיוון שבן הזוג שלי לשליחים הוא יקיר נרוץ מחר בקטגורית העילית שהיא פתוחה לכל הגילאים. העובדה הזו אומרת שני דברים, קודם כל כנראה שניקח את התחרות בצורה רגועה ולא ננסה לנצח בכל הכוח, דבר שמעט מבאס אותי... ודבר שני (וטוב) הוא שארוץ בקטגורית העילית על מפה ומסלול של קטגורית העילית נגד רצי עילית אחרים. אתגר זה דבר נהדר (פלוס, אני אוכל להגיד שרצתי בקטגורית העילית בתחרות דירוג עולמי בחו"ל...).

מידל ב 20.9.15

היום התקיימה תחרות המרחק הבינוני השנייה. המטרה שהצבתי לעצמי היא לתקן את הרושם שהשאירה התחרות אתמול ולנווט בצורה טובה יותר בלי להתברבר ולפשל מסיבות שלא קשורות לטכניקת ניווט (כמו ביטחון עצמי). לפני התחרות יקיר עבר איתי על המטרות שלי ועל דרכים ליישם אותן, בסיכום אמרנו שהבעיה העיקרית אתמול הייתה חוסר ביטחון עצמי ועל מנת לתקן אותה היום צריך לעשות 2 דברים עיקריים: 
א. לנווט בזהירות רבה לתחנות הראשונות כדי לצבור ביטחון. 
ב. למצוא נקודות ביקורת במסלול לתחנה הקרובה.
כשנכנסתי למשפך הזינוק באיחור של דקה בגלל החימום (וכיוון שכאן נכנסים למשפך כך שתזנק בשעה שניתנה לך ולא נכנסים אליו, כמו בארץ, בשעה הנתונה) יקיר עוד הספיק לאחל לי בהצלחה ולתת לי עצה שעכשיו, רק לפני הזינוק, לעצום עיניים ולדמיין מה יהיה בתחנות הקרובות עם דגש על זו הראשונה. מה ארגיש, אחשוב ואחוש. כמובן שביצעתי...
הניווט עצמו היה ארוך מאתמול אך עם פחות טיפוס ופחות תחנות. היום גם הגעתי מוכן יותר וכבר עם מעט ניסיון והיכרות עם השטח. התחנה הראשונה הלכה מצוין (למרות שהמארגנים מיקמו אותה כך שתהיה ממש בקצה עלייה בתוך סבך...) ואילו בשנייה היו לי מעט בעיות של התמצאות כיוון שהכול נראה לי דומה, סבכים רבים ושטחים פתוחים שקשה לרוץ בהם בגלל עשב גבוה. עשיתי עוד מספר טעויות גדולות בדרך לעוד שתי תחנות. בסיכומו של המסלול, למרות מספר טעויות, בחירות ציר שגויות וריצה לא הכי מהירה ועצימה הגעתי למקום השני בתחרות היום ובסיכום שני הימים למקום הרביעי (אתמול הגעתי למקום השביעי).
ההרגשה הייתה מאוד טובה והדבר גרם לי להבין שהדוב הבולגרי לא גדול וחזק כפי שהוא נראה. הרי הצלחתי להגיע למקום השני היום ולרביעי בסיכום שני הימים למרות ניווטים לא טובים מספיק וריצה (היום) בעצימויות גבוהות רק בחלק מהמסלול.                            
המטרה (שהצבתי לעצמי) היום בערב בתחרות הספרינט שבפארק שליד האכסניה בה אני ויקיר לנים היא להצליח ולהתברג אל אחד משלושת המקומות הראשונים.
שתיהיה לי בהצלחה...


מרכז הפארק המרכזי בעיר רוסה (Rousse) בה התקיימה התחרות