אתמול האימון התבטל בגלל אובך כבד ולכן היום יצאתי לאימון הטמפו שלי. בבוקר ירד גשם ואני הימרתי שיפסק עד הצהריים. כשיצאתי למתחם של ההסעות הביתה מבית הספר עוד היה טפטוף קטן אבל הוא נפסק אחרי כמה דקות. כשהגעתי הביתה השמיים היו טיפה מעוננים אבל לא משהו רציני, מקסימום קצת קר.
בתחילת הריצה הכל היה טוב, הבעיה התחילה בסיום החימום… פתאום, בלי הכנה השמיים התחילו להתקדר ואחרי כמה דקות כבר ירד טפטוף שהלך והתחזק. בסך הכל טפטוף לא? אז מסתבר שלא. אחרי 5 דקות כבר הייתי סחוט לחלוטין (במקום אימון טמפו בריצה זה הרגיש כמו אימון טמפו בבריכה...). אחרי עוד 5 דקות החלטתי שצריך להפסיק את האימון מחשש להתקררות ובמקרה פחות גרוע, טביעה בתוך החולצה שלי שפתאום שקלה עוד 2 קילוגרים יותר בגלל המים (שלא לדבר עם המכנסיים שהפכו לבגד ים לכל דבר)... בדרך חזרה הביתה, בק"מ האחרון, הורדתי את החולצה ובאמת הרגשתי קל יותר.
 |
| הדמיה - אצלי היה רטוב יותר... |
אמנם האימון היה קצר ממה שתוכנן וקשה פחות פיזית, אבל בהחלט קשה (הרבה) יותר מנטלית. לרוץ בגשם מטורף כשאתה רטוב כולך זה לא משהו שקורה בכל יום (לפחות לא בארץ). היה ממש כיף! (והמקלחת אחר כך הייתה הכי חמה ונעימה בחודש האחרון…).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה