בכל שנה מתקיים ניווט בספארי שברמת גן. חלקו של הניווט בפארק שמצפון לספארי וחלקו בתוך הספארי עצמו (לא קשה ניווטית, אבל מגניב לאללה).
בעוד מספר שבועות תתחיל אליפות אירופה לנוער ורוב האימונים שלי נעשים בשטח. מכיוון שבאליפות יהיה גם מקצה ספרינט, חשוב מאוד להתאמן גם על המקצה הזה. זו הייתה אחת הסיבות שבגללן הגעתי היום לתחרות בספארי, להתאמן במקצה הספרינט לקראת אליפות אירופה.הגעתי לאזור לאזור הכינוס הגעתי חמש דקות לפני שנסגר חלון הזינוקים (חשבתי שהזינוק נסגר ב-10:30 כרגיל, בפועל הוא נסגר ב-10:00) כך שיצאתי ללא חימום מספיק. את הניווט רצתי בעצימות בינונית (יום לפני היה לי אימון קשה וביום שבת יהיה לי אימון קשה מאוד) וסיימתי שני מבחינת הזמנים, אך בתוך רשימת הפסולים. הסיבה הייתה חוסר ניקוב של תחנה. כמובן שהייתי מאוכזב ובדקתי איזו תחנה לא ניקבתי. מצאתי שבתחנה 3 לא ביקרתי, אבל רק רגע, הייתי בתחנה 3, ממש על חלקו הדרומי (חיצוני) של ה"מבוך" שבחלקו הדרומי של הפארק. הלכתי למקום התחנה וראיתי שממש לידה, במרחק של 7 מטרים, הייתה תחנה נוספת.
על פי חוקי ה- IOF לתחרות ניווט, המרחק המינימלי בין תחנות זהות בניווט ספרינט הוא 30 מטרים. במקרה ומוקמו שתי תחנות בניגוד לתקן זה - המסלול כולו אינו הוגן.
ניגשתי אל המארגנים וסיפרתי להם על העניין וביקשתי מהם שלאור הדברים יבטלו את הפסילה שלי (אחרי הכל, היא נבעה מטעות שלהם). התגובה של המארגנים הייתה ש"אין מה לעשות ופסילה היא פסילה". הם לא הסכימו לשנות דבר או לעשות מעשה בנידון.
הגעתי לניווט על מנת להתאמן במקצה הספרינט לקראת אליפות אירופה לנוער. אל הניווט הגעתי בהרגשה טובה ויצאתי בהרגשה של אכזבה. התאכזבתי מכך שהתחרות הייתה לא מקצועית ומכך שכאשר הפניתי את דעת המארגנים לנושא, הם הפנו לי עורף.
אחד מעמודי התווך של הספורט בכלל ושל הניווט בפרט הוא הגינות. הגינות הן מצד המארגנים והן מצד המשתתפים. באירוע היום בספארי הייתה תחרות לא ספורטיבית ולא הוגנת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה