תחרות ליגה מספר שלוש יוצאת לדרך והתפריט להיום - משואה.
השטח של מפת משואה הוא חלק מפארק בריטניה ומתאפיין בהרבה מאוד גדרות אבן, חורבות, וטופוגרפיה גסה.
לתחרות הגעתי כשאני מרגיש שהכנתי את עצמי גופנית ומנטאלית בצורה טובה, אך עם זאת, עייף מעט מהאימון אתמול. בכל מקרה, ניגשתי לזינוק וכשיצאתי ראיתי שהלג הראשון הוא הלג הכי ארוך במסלול, הדבר די הפתיע אותי (הפתיע לטובה, ממש מגניב שהלג הראשון הא הקשה ביותר) ולא הספקתי לתכנן את כולו לפני שהתחלתי לרוץ בו. כמובן שהדבר גרם לטעויות וטעיתי בשלוחה עליה ניצבה התחנה (רצתי אל השלוחה הצפונית יותר). אחרי שהבנתי את הטעות "חישבתי מסלול מחדש" אל התחנה. כשהגעתי אליה ראיתי את הרץ (מאותה הקטגוריה כמוני) שיצא לפני ולחלק מהתחנות הבאות ניווטנו במקביל ותוך לקיחת עזרה אחד מהשני (לא מתן עזרה, לקיחה. אני רואה את התחנה והוא מגיע לפני בריצה או להפך). בדרך לתחנה 2 התחלתי להרגיש כאבים בקרסול שמאל (הבריאה לשעבר) והבנתי שכנראה סובבתי אותה קודם. בין תחנה 11 ל-12 (היו 17 תחנות ב-5.7 קילומטרים עם 200 מטרים טיפוס) נפרדו דרכינו והוא הגיע לסיום דקה לפני (בזמן הכללי הגעתי 3 דקות לפניו).
בפעם הראשונה השנה הגעתי ראשון בתחרות ליגה. ההרגשה הייתה מצוינת (היא עדיין מצוינת…).
אחרי השחרור הראשון (שכלל עזרה למשפחה במסלול העממי שהצליחה לצאת לחלוטין מהמפה תוך כדי הצפנה דרומה) ותחקור עם איתי (מאמן הנבחרת שתכנן את המסלולים) יצאתי לשחרור שני ושיחה מעניינת עם אלכסיי (מאמן הניווט שלי) על ניווט וריצה. היה מאוד מעניין!
