4.2.16 מחנה אימונים בחול 2.0

בתחילת השנה, כשהתחלתי את תוכנית האימונים של המועדון לקראת אליפות אירופה לנוער 2016 דובר על מספר נסיעות לחו"ל בשביל אימונים ותחרויות.

בחופש סוכות נסעתי לבולגריה עם יקיר והשתתפתי בתחרות "גביע רואוס" (שם זכיתי במקום השלישי בקטגורית הספרינט). היום בבוקר יקיר שלח לי הודעה ואמר שבפסח אסע למספר ימים לצ'כיה למחנה אימונים (חלק מפסטיבל הניווט של חברת hana orienteering ששיכת לברקו, המנהל של מחנה סילבה).

30.1.16 ניווט קל"ב

לפני שבוע וקצת יקיר התקשר אלי ושאל אותי אם ארצה לתכנן מסלולים לניווט בכפר ידידיה (שם אני גר) בט"ו בשבט. כמובן שמיד הסכמתי.

אחרי שתכננתי טיוטה של המסלולים נפגשנו והוא הסביר לי איך להשתמש בתוכנת ה-Ocad כמו שצריך (תוכנה לשרטוט מסלולים ויצירת מפות), נתן לי קצת דגשים לתכנון מסלולים בעתיד ועבר איתי על המסלולים שכבר תכננתי.

השלב הבא היה בדיקה של התכנות בשטח. בגלל אילוצים יצא שאני ואמא שלי (ולאחר מכן אבא) נסענו בשעות החשכה ובדקנו את התחנות (אבל לא את כולן כיוון שאל חלקן הגישה הייתה מוגבלת). כיוון שלא יכולנו לבדוק את כל התחנות בגלל בוץ וחשכה יקיר בדק את חלקן בבוקר של יום המחרת.

ביום שישי אחרי ניווט הספרינט במכון הוולקאני (שהלך טוב אם שאלתם, רצתי בעצימות קלה - בינונית במהלך הניווט וסיימתי במקום הרביעי) הלכנו אני ויקיר להניח את התחנות ואחרי 5 שעות של הליכה ונסיעה ברכב כמעט כל התחנות היו במקום והכל היה מוכן למחר.

קטע נחמד שהיה בזמן הנחת התחנות, אני ויקיר התפצלנו בשביל להניח תחנות באזורים שונים ואני עברתי בהליכה דרך מטע אבוקדו. בגלל שהמטע כבר עבר קטיף, הרשיתי לעצמי לקטוף מעט מהאבוקדו שראיתי וחזרתי הביתה עם שלל גדול ובריא שהקוטפים פספסו…

היום התקיים הניווט עצמו. קמתי בשבע בבוקר להניח עוד 4 תחנות בתוך הישוב שלא הנחנו אתמול והלכתי לנקודת הכינוס (המועדון לחבר של המושב) לעזור בהכנות. בהתחלה הגיעו רק אנשים מהאיגוד (וצריך לציין אותם לטובה, לא כל אחד היה מגיע מהגליל ומעמק יזרעאל בשביל ניווט קצר ומקומי בעמק חפר). אבל אחרי חצי שעה בערך התחיל "טפטוף" של אנשים מהמושב. טפטוף שאחרי זמן לא רב התחזק למבול של אנשים. בסך הכל ע"פ הערכות גסות, הגיעו 200 (!!!) אנשים רק מהמושב. ילדים ומשפחות שהגיעו בשביל לנווט באירוע ט"ו בשבט מיוחד.

היה ניווט ממש מוצלח.

בסיום הניווט יצאנו לאסוף תחנות. אני, יקיר ועוד שני ילדים מהמועדון אספנו את הכל ואפילו הספקנו לאכול גלידה לסיום…

גילוי נאות, בזמן הניווט ועד שעת הגג שבה התחלנו לאוסף תחנות תיפעלו את הכינוס ועמדת הרישום אישה מהמושב וגזבר המועדון ולי לא נותרה כמעט עבודה. יצא שבהרבה מתוך אירוע הניווט שתכננתי למדתי למבחנים בספרות ובמתמטיקה. לפחות היו נושאים מעניינים...

22-23.1.16 מחנה אימונים רטוב

היום נגמר מחנה האימונים של המועדון בדגש לחץ וריצה מהירה (אלו הדגשים שאני הרגשתי שהיו הכי חזקים). בשני הימים התאמנו בשטח של מפת נווה שלום (אחד האזורים היפים בארץ). ביום הראשון עשינו אימון אינטרוולים בניווט, מסלול שחולק לשלושה חלקים עם נקודת סיום וזינוק לכל אחד מהם. רצים בזוגות ויוצאים בהפרש של 30 שניות אחד מהשני ואז בן הזוג הראשון מנסה שבן הזוג השני לא יתפוס אותו, כל מטרתו של בן הזוג השני היא לתפוס את הראשון… בין כל סיום של חלק במסלול לזינוק של החלק הבא הולכים ביחד, מסדירים דופק ומדברים על נסיעות משותפות לחו"ל ותחרויות… בערב, כשהתיישבנו לארוחת (הגורמה) הערב חגגנו ליקיר יום הולדת עם עוגות, עוגיות, ברכות ומתנות. היה כיף!

ביום השני (אחרי שיצאנו באיחור מטורף מהחווה שישנו בה) ביצענו אימון של זינוק המוני. בגלל האיחור שבו הגענו לשטח, יקיר הקציב לאימון שעה, שעת הגג היא 12:00 ומ-11:30 הוא כבר מתחיל לאסוף תחנות… באמצע האימון התחיל טפטוף שבהדרגה של נפילה מצוק הפך למבול, אז אחרי שקרעתי (בצער רב) את הטייץ שלי כשהוא התחכך אבן סוררת גם נרטבתי בטירוף (לפחות החולצה הצ'כית ממחנה סילבה נזכרה מה זה גשם וקור…). בסוף סיימתי את האימון רטוב לחלוטין ועם חיוך ענק על הפנים באיחור של 4 דקות משעת הגג. הייתי היחיד שסיים את האימון.

אחרי האימון רצתי ריצת שחרור (שאר החברה נסעו באוטו) לבית הקפה של נוווה שלום, שם קיבלנו בפלים ותה ממש מתוק וטעים.

היה מחנה אימון ממש טוב (מחשל מנטלית)!

19.1.16 שחיה צורנית

אתמול האימון התבטל בגלל אובך כבד ולכן היום יצאתי לאימון הטמפו שלי. בבוקר ירד גשם ואני הימרתי שיפסק עד הצהריים. כשיצאתי למתחם של ההסעות הביתה מבית הספר עוד היה טפטוף קטן אבל הוא נפסק אחרי כמה דקות. כשהגעתי הביתה השמיים היו טיפה מעוננים אבל לא משהו רציני, מקסימום קצת קר.

בתחילת הריצה הכל היה טוב, הבעיה התחילה בסיום החימום… פתאום, בלי הכנה השמיים התחילו להתקדר ואחרי כמה דקות כבר ירד טפטוף שהלך והתחזק. בסך הכל טפטוף לא? אז מסתבר שלא. אחרי 5 דקות כבר הייתי סחוט לחלוטין (במקום אימון טמפו בריצה זה הרגיש כמו אימון טמפו בבריכה...). אחרי עוד 5 דקות החלטתי שצריך להפסיק את האימון מחשש להתקררות ובמקרה פחות גרוע, טביעה בתוך החולצה שלי שפתאום שקלה עוד 2 קילוגרים יותר בגלל המים (שלא לדבר עם המכנסיים שהפכו לבגד ים לכל דבר)... בדרך חזרה הביתה, בק"מ האחרון, הורדתי את החולצה ובאמת הרגשתי קל יותר.

הדמיה - אצלי היה רטוב יותר...

אמנם האימון היה קצר ממה שתוכנן וקשה פחות פיזית, אבל בהחלט קשה (הרבה) יותר מנטלית. לרוץ בגשם מטורף כשאתה רטוב כולך זה לא משהו שקורה בכל יום (לפחות לא בארץ). היה ממש כיף! (והמקלחת אחר כך הייתה הכי חמה ונעימה בחודש האחרון…).

16.1.16 אם אפשר לטעות היום אז למה לטעות מחר…?

היום התקיימה תחרות הליגה השישית לעונה זו בשטח של מפת בית ג'מאל שליד בית שמש.

הניווט שלי לא היה טוב (וזה בלשון המעטה…), אם אני לא טועה (ואני לא) זה היה אחד משלושת הניווטים הכי פחות טובים שלי מאז תחילת העונה.

המזל שלי היה שגם למתחרים שלי לא היה יום טוב במיוחד…

בסופו של דבר (אחרי 60 דקות של התברברויות, לפחות השטח היה יפה) סיימתי במקום הראשון בהפרש של 12 שניות מהשני. היה לי הרבה מזל, הרבה מאוד.

חוץ מהניווט הלא מוצלח (שממנו אפשר ללמוד הרבה מאוד) השטח היה יפה והאווירה טובה. הכנה טובה לאליפות ישראל שבחודש הבא. את כל הטעויות שלי כבר "ביזבזתי" היום… לא השארתי כלום לאליפות!

15.1.16 אימון נפח טופוגרפי

לפי תוכנית האימונים שלי הייתי צריך לרוץ היום 80 דקות בעצימות נמוכה. אתמול בבוקר אחרי מחשבה קצרה והתייעצות עם עצמי, הגעתי למסקנה המתבקשת ששמונים דקות בקצב נמוך זה… אהה… קצת משעמם (מעייף מבחינה מנטלית ושיכלית) ולכן החלטתי לארגן לעצמי אימון ניווט שבו ארוץ ואנווט את שמונים הדקות שלי (זה גם יעזור לי לקראת התחרות מחר). אבל לארגן לעצמי אימון ואז לרוץ אותו לבד זה קצת מבאס, אז הצעתי בווטצאפ למי שרוצה מהמועדון להצטרף אליי.

לקראת הערב התגבשה הרשימה הסופית שלי של עוד שני נווטים מהמועדון (השאר לא יכלו/אמרו שהם לא יכולים וראו טלוויזיה) ועלי הוטל לארגן את המסלול. טלפון ליקיר, מפה (רק טופוגרפיה ושבילים, לא כולל שבילים חדשים שיצרו ג'יפים ואופנוענים) ועד הבוקר (באיחור של חצי שעה…) היו מוכנות 3 מפות עם המסלול מודפס עליהן ולידן שלושה נווטים עם טייצ, חולצה מנדפת ומצפן בהיכון. היה קשה מבחינה ניווטית (זה לא קל לנווט עם קווי גובה של 2.5 מטרים בשטח מלא סבכים וחול…) וממש כיף.

12.1.16 התחנה שם, אני חושב, בתוך השיח, תחפש את העמוד כי הדגל נפל...

היום התקיימה תחרות בתי הספר (מחוז דרום) השלישית לעונה. זו לא תחרות מטרה שקבעתי לעצמי ולא משהו חשוב ברמה הארצית, אבל עם סיכוי למדליה, כך שבאתי להינות (מה גם שהשבוע הוא שבוע תחרות ארצית בבית ג'מאל וצריך להתכונן אליה ולא אל ניווט בתי הספר).

הספורט שאנו עוסקים בו נקרא ניווט, לא חיפוש, ניווט, והתחנות היום כנראה לא שמעו על העניין. ההשערה שלי נובעת מהעובדה שחלקן היה מוחבא בתוך שיח/ בלי המנסרה שנפלה על הרצפה והתמלאה בוץ/ זרוקות על הריצה אחרי שנפלו. אני לא מאשים את המארגנים, כל התחנות היו במקום, אבל המצב של התחנה לא היה טוב (יכול להיות שבאשמת הרצים שמטעמי "אופס, נפלה, אהה… אני אמשיך בלי להרים כי אני רוצה לנצח" גרמו למצב). בכל מקרה, בחלק מהזמן הגעתי אל אזור התחנה ושם התחלתי לחפש בעצבנות את התחנה שהייתה באחד מהמצבים שתיארתי קודם.

המצב הזה מעלה תהיות לגבי פיתרון (כיוון שקיימת בעיה). אולי לשלוח רץ בכל פרק זמן מסוים לבדוק את התחנות או לשים נווטים שיהיו אחראים על שלומן שלמספר תחנות. אולי אפילו להעלות בתדריך הפתיחה את הנושא.

מצב כזה של תחנות בשטח פוגע בהנאת הניווט ובמקצועיות התחרות. בעיה יש, צריך לחשוב על פיתרון.

למרות הבעיה היו לניווט גם צדדים חיוביים (חוץ מהפסד שעות בבית הספר… :]). קודם כל, לפגוש חברים מבתי ספר אחרים תוך כדי ניווט זה תמיד נחמד. דבר שני, הוא התקיים באזור שוהם, איפה שתתקיים תחרות השליחים הארצית בעוד מספר חודשים, כך שיכולתי לבחון מעט את השטח ואת סגנון המיפוי. היה מעניין.