חופשת פסח, מחנה אימונים שמארגן עודד ורבין בפולין המתבסס על התחרות הראשונה בסבב הגביע העולמי יוצאת לדרך. חופשת פסח, מחנה אימונים שמארגנים חלק מחברי נבחרת הנוער עם מאמן הנבחרת וולפגאנג פוטש יוצאת לדרך באוסטריה. חופשת פסח, מה? לא נטוס לאיזה מחנה אימונים בצ'כיה?
אז יצאנו למחנה אימונים בצ'כיה.
יקיר, אני, גלעד ואלעד (שני נווטים נוספים מהמועדון) יצאנו יחד למחנה אימונים בצ'כיה (כהכנה לאליפות אירופה לנוער) שאורגן ע"י ברקו ובנו תומאס והתקיים בשטחי האימונים של אליפות אירופה לבוגרים (יסניק, צ'כיה) 2016.
יצאנו בצהרי יום שני ה-18 לחודש. לנמל התעופה לטיסה לצ'כיה. שם, לאחר לילה במלון בנמל התעופה שכרנו רכב (שמו ברנרד, אם אתם רוצים לדעת) ונסענו נסיעה מפרכת של 6 שעות +/-. הנסיעה הייתה אמורה להמשך 3 שעות, אבל טעויות בניווט בדרך וכביש שלם שנסגר בלי התראה לצורכי תיקונים וגרר עיקוף של רכס הרים שלם גררו הכפלה של הזמן... בסיום הנסיעה הגענו לבית הארחה בו גרנו במחצית הראשונה של המחנה, בית הארחה באמצע שום מקום על פסגת הר בין יערות מדהימים וליד כפר ששמו Rejviz בו יש רחוב אחד בלבד.
ימי המחנה היו רצופים באימונים ביערות הקרובים כמו גם הרחוקים. בכל יום ניווטנו על מפות שונות ורצנו מסלולים ואימונים שונים. בבוקר אימון אחד ובצהריים אימון נוסף, המינימום היה אימון אחד ביום (ביום שלפני התחרות עליה אכתוב בהמשך התקיים אימון אחד בלבד כדי לנוח מעט לפני המאמץ הגבוה של התחרות) והשיא היה שלושה. התאמנו על מפות קרובות לבית ההארחה, 3 מפות שונות שכולן חלק ממפת - על בשם "בית קברות רוסי", מפה בפולין שבזמן הריצה עליה שרר קור כלבים מטורף ורעדתי כמו נווט מבורבר בשליחים באליפות עולם, ואפילו על החלק הדרומי של מפת מחנה סילבה! (אליו אפילו המסלולים של קטגוריות 14 ו-16 בהן השתתפתי כשהייתי במחנה לא הגיעו). כמובן שהתאמנו על עוד מספר לא מבוטל של מפות במספר לא קטן של שטחים… אם אנחנו כבר בצ'כיה, צריך לנצל את השטחים המטורפים כמה שיותר, לא?!
כמו שכתבתי, ביום הרביעי התאמנו אימון אחד בלבד, אימון מרחק ארוך על החלק הדרומי של מפת מחנה סילבה (אם רציתם לדעת ולא העזתם לשאול). הסיבה לכך הייתה שבצהריים של אותו היום (האימון היה אימון בוקר) נסענו לעיר השנייה בגודלה בצ'כיה, ברנו (Brno, לא, זו לא טעות, אין e בין ה-B ל-r, כך שההיגוי, לפחות לנו הישראלים, היה די מוזר…). בברנו השתתפנו בתחרות גדולה שהתקיימה באזור.
בבוקר שלמחרת קמנו, התלבשנו במיטב בגדינו (כמה שיותר חם יותר טוב) ונסענו לשטח התחרות.
יש לציין בנקודה זו, שהארגון היה למופת. שטחי חנייה נרחבים ומסודרים עם מספר מכוונים, שטח כינוס נרחב ונקי לחלוטין (!), אוהלים גדולים לכל מועדון, ספרינט סיום ארוך ומושקע, כרוז שצועק בצ'כית, סדרנים, אוהלים עם עסקים שהגיעו למכור ציוד ואוכל, והכי חשוב (חוץ מהכבאית שחנתה צמוד לכינוס), מעל 10 שירותים (!) רובם המוחלט נקי (!!) ולידם ערימה של מלא גלילי נייר טואלט, כך שאף פעם לא היה חסר בפנים נייר (!!!). יש לנו בהחלט מה ללמוד מהצ'כים בנוגע לארגון תחרויות ואירועים, וזה עוד בלי להזכיר את השטח המיוחד ומזג האוויר הקר…
בקיצור, זינקנו לתחרות, כל אחד בתורו. המסלול היה בסגנון מרחק ארוך - מפה בקנ"מ 1:15,000, מסלול באורך 6 ק"מ. שהיה יחסית פשוט מבחינה ניווטית (עם דגש על "יחסית") אבל ההתרגשות והאווירה הלא רגילה עשו את שלהם וטעיתי מספר רב של טעויות, למרות שבסופו של דבר סיימתי במקום ה-13 הכללי. בהחלט לא ניווטתי כמו שאני יודע ויכול. אם זאת, היום הראשון של התחרות בהחלט היה חוויה חשובה ומלמדת. אין אפשרות לנצח בלי להפסיד מידי פעם וכשלא מנצחים, לומדים (ואומרים קלישאות, זה עוזר למצב הרוח :) )
חזרנו לעיר ברנו, ארוחת ליל סדר מפוארת, מקלחת ולמיטה, מחר שליחים.
יומה השני של התחרות, כפי שציינתי היה ניווט שליחים. אני יצאתי בלג השלישי והמסכם וזינקתי ב"זינוק הנבוכים" כיוון ששני הנווטים שהיו איתי בשלישיה התעכבו זמן רב מידי בשטח והשני לא הגיע אל הסיום בזמן. כיוון שזינקתי בזינוק הזה, ידעתי שכבר לא ננצח היום, הרי יש לנווטים האחרים פער של מעל 15 דקות לפני. הידיעה הזו, שהיום כבר לא ננצח, גרמה לי להפסיק להרגיש לחוץ. כבר אין לי מה להפסיד. הניווט הזה, למרות שהיה קשה יותר מהניווט של אתמול, גם ניווטית וגם פיזית ( המרחק היה זהה) הלך לי הרבה יותר טוב. יחסית מעט טעויות, ריצה במהירות טובה ובעיקר הנאה גדולה מהניווט האחרון במחנה האימונים הנוכחי.
 |
| הזינוק ההמוני (H18) - גלעד זינק ראשון |
בסיום התחרות ולאחר שפגשתי במקרה באזור הכינוס מספר חברים ממחנה סילבה נסענו חזרה לפראג שם לנו בלילה האחרון בצ'כיה באחד החדרים בקולג' העירוני. בערב נסענו לעיר העתיקה של פראג שם טיילנו ב"אזורי התיירים", הרובע היהודי, השעון האסטרונומי וכו' בנוסף, שמענו מיקיר את הסיפור על הגולם מפראג ליד בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל, אלטנוישול.
לאגדה על הגולם ישנן מספר (די עצום בסך הכל) של גירסאות. היא מספרת, אם אומר זאת בלי לפרט יותר מידי, על הגולם, שהוא יצור בלי מחשבה העשוי מחימר/בוץ אותו יצר המהר"ל מפראג על גדות נהר הולטאבה שחוצה את העיר ומספר מחבריו/עוזריו על מנת למנוע את קיומן של עלילות דם ובכך להגן על היהודים בפארג. אחד מסיפוריו הרבים של הגולם הוא שבערב פסח הופצו בעיר עלילות דם שאמרו כי היהודים משתמשים בדם של ילדים נוצרים על מנת להכין מצות. באותו היום הגיע אדם נוצרי לפתח הרובע היהודי והניח שם חזיר שחוט אשר בתוכו היו שני ילדים נוצרים מתים. הגולם ראה אותו, תפס אותו והסגירו למשטרה המקומית שם חקרו אותו. האיש הודה בהרג הילדים ובניסיון ליצור עלילת דם. דבר תפיסתו והודאתו הופצו בעיר וכך הוכיחו היהודים כי עלילות הדם שיקריות. עוד מספר הסיפור שכאשר רצה המהר"ל להוציא את רוח החיים מתוך הגולם הוא מחק ממצחו את האות א'. על מצחו של הגולם הייתה רשומה המילה "אמת", וכאשר נמחקה האות א' - נותרה רק המילה "מת".
 |
| בית הכנסת אלטנוישול |
 |
| כיכר השעון בפארג |
בבוקר היום שלמחרת, טסנו לארץ.
לסיכום, היה מחנה אימונים מעולה. מפות מצוינות ומדויקות, תכנון מסלולים טוב ותחנות שהיו ממוקמות במדויק (חוץ מאחת, שלפי העדויות בשטח נרמסה ע"י טרקטור שפינה גזעי עצים באזור).
תודה רבה יקיר על התכנון, ההדרכה והליווי במחנה!
הדבר הבא: מחנה אימונים בפולין בעוד חודשיים, כחלק מההכנה ל-EYOC (כשלושה שבועות לפני ה-EYOC).
