היום התקיימה תחרות בדגש מרחק בינוני שארגן המועדון במכמורת.
הגענו (המארגנים…) מוקדם אל הכינוס לאחר שאתמול הניחו חברי מועדון אחרים את התחנות במקומן ומיקמנו את הכינוס בנקודה מהיפות באזור (ממש על צוק שצופה אל הים, אל נקודה 100 ואל ספרינט הסיום).
הבעיה עם הנקודה שהיא בהחלט הייתה יפה מאוד אבל רק בתנאי שהסתכלת רחוק… האזור הקרוב היה מלוכלך מאוד (למרות שבעלי החניון הקרוב לוקחים מספיק כסף בכניסה אליו) ונאלצנו לנקות אותו זמן רב יחסית.
התחרות עצמה הייתה טובה. שטח כייפי ומעט מאוד טעויות, מסלול טריקי ופרפר עם הרבה כנפיים.
עם זאת, החלק העיקרי מבחינתי בתחרות התרחש דווקא לאחר סיום הריצה עצמה...
בסוף הריצה בזמן הסדרת הנשימה ניגש אלי איתי מנור והציג עצמו - מאמן נבחרת הנוער. הוא שאל אם ארצה להיות חלק מהנבחרת. לא חשבתי יותר מידי… ההרגשה מצוינת!
לאחר מכן ירדתי עם שאר חברי הנבחרת לים ושם איתי עשה לנו שיחת פתיחת שנה. קצת הודעות, ציפיות, דרישות, מחיאות כפיים למצטרפים (עיין ערך – אני) וכו'.
יאללה נבחרת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה